סגירת חשבון

ב 24 לינואר 2014

במסגרת ברווט 200 הגעתי למקטע העונה לשם בא"ח גולני

בספר הדרך ציינתי לי שזו עוד פניה עם כמה טיפוסים קטנים

קטנים ביחס לטיפוס הגדול של היום

כשסיימתי את הקטע הזה כבר הבנתי שקטנים הם אולי אך קלים הם ממש לא

בחזור כבר לא הייתי מסוגל לכלום

באחד הטיפוסים ירדתי מהאוכף

לא היו לי רגליים ולא היה לי כוח לכלום

איכשהו סיימתי את הגבעות של הבא"ח ובקושי הגעתי חזרה לעינת

הבוקר 3 שנים וקצת אחרי הזדמנתי למקום שוב

קבוצת הרכיבה של עינב גטריידה יצאה לרכיבת שבת מאיזור תעשייה קיסריה

ומאחר וזוגתי רוכבת בקבוצה זו הצטרפתי לעמדת היציאה, בידיעה ברורה שהם יוצאים לגבעת נילי ואני סוגר חשבון עם בא"ח גולני

6:30 סידורים אחרונים ולדרך

ה Zero7 מרגישות קלילות

רוח אף מלטפת, חימום רגוע

דבוקה מסודרת, שני טורים, אני בעמדה 3

קריר, בדיוק כפי שאני אוהב

סיבובי רגליים מהירים, האדום של גלגלי ה Fulcrum Zero נוצץ בעיניים

שיוט מתון לכיוון צומת עדה

החבורה טרם הניעה, אני לעומת זאת כבר חם ומחליט שאני רוצה לבד

שתי לחיצות ביד ימין ואני שועט קדימה

ימינה בצומת עדה, רוח פנים/ צד

טיפוס מתון לכיוון כפר גליקסון

בצד הדרך רוכב נגש מתכונן לצאת, כביש ריק, שחור משובש קלות

ממשיך להעלות קצב קצת ועוד קצת

זריחה מהממת מול עיני

צומת רגבים, שמאלה לכיוון גבעת נילי

שני רוכבים עוקפים אותי

הם ממשיכים ישר, מפנה כידון ימינה, זהו הגעתי לכניסה לכיוון הבא"ח

קטע שזכור לי מלפני 3 שנים

אז היה לי קשה, הבוקר למרות רוח פנים קלה אני פשוט מאושר

דופק לא עובר את ה 150

מבט על מד ההספק, 190 עד 210 לא יותר ולא פחות

מסובב רגליים הכי מהר שאני יכול, הגבעה חולפת לה בקלילות

עכשיו זו ירידה מהירה, מבט קדימה, רחוק, צמיג ה Yukon דבוק לאספלט, נע מצד לצד

עוד פיק קטן של טיפוס, שיפוע של 5 אחוז לערך, אין לי מושג מדוע אבל זה לא מרגיש קשה כפי שזכור לי

פניה שמאלה, מגדל שער הבא"ח מול עיני, שיפוע מוכבד

שוב במוד של הספק יציב 190 עד 210 , קידנס בין 70 ל 80 טוב לי כך

משלים את הטיפוס עכשיו אני על הכביש הצמוד לגדר

אני בגן עדן ? או שישראל היא המקום הכי יפה בעולם, אים דברים כאלו, אין כבישים כאלו

ממשיך בשלי, בירידות זורם עם הדרך ובעליות דופק סטטי הספק סטטי וקידנס בינוני +

הטיפוס הבא מרגיש מעט קשה יותר, תחושה בלבד, הנתונים אומרים אחרת לגמרי

שני רוכבים טסים במורד, עוד מאמץ ואני למעלה

עכשיו זו ירידה בשיפוע תלול, לא נותן למהירות לסנוור את עיני, שומר קצב

לא צריך לפתוח מבער אחורי, מספיק לזרום עם הדרך

גבעה שלישית , היא נראית תלולה אבל לא מרגישה כך, שלא יהיו טעויות, זה לא ראש ציפור המישורי, זו עליה מכובדת

וחשוב להתייחס אליה בהתאם, הנוהל הרגיל שלי הבוקר, טיפוס מחושב, להנות מהנוף, הירוק מדהים וזה כנראה מוריד את הדופק ...........

משלים את העליה ומתחיל לרדת

כביש צר מפותל מעט משובש, גשר אירי ועוד אחד, חצי משימה הושלמה

משחזר את הצילום מאז, רק שהפעם השמש קצת מקלקלת

חזרה לאוכף

כביש תענוג, טיפוס מתון מעלה, שקוע בנוף

מצלם תמונה אחרונה לבוקר

ראות מדהימה, פריחה וירוק, לא צריך יותר מזה

רוכב שטח טס לצידי, דק גזרה בתנוחה קרבית, הוא בשלו ואני בשלי

משלים את הגבעה וזורם מטה, סוגר על רוכבת שנמצאת כמה מאות מטרים קדימה

במהלך הגבעה הבאה משיג אותה, שיחת בוקר קלילה, אני מאושר, היא לעומת זאת לא מאד אוהבת את המקום

בסוף הגבעה השנייה השיפוע מתון מטה וכך גם הטיפוס הבא

מסיים את הבא"ח וחוזר בדרכי

38 ק"מ , כמעט שעתיים, יש לי עודף זמן, מחליט להיכנס לתוך גבעת עדה ולהוסיף עוד עליה אחת באותה גישה

עכשיו אני בירידה  מהירה ומהנה, קצת לימין וקצת לשמאל

מחליף בקבוקים בין המתקנים, לוקח לי חטיף אנרגיה וממשיך בשלי, הנאה והנעה זה שם המשחק

שמאלה וימינה, לכיוון גבעת עדה, שוב שמאלה לתוך הישוב, מטפס בניחותא, הספק קבוע, קידנס גבוהה ודופק יציב

כיף

יורד חזרה וקדימה, עכשיו הזמן להתחבר לקבוצה, מזהה את המעיל של אחד הרוכבים כחצי קילומטר לפני

3 ק"מ של רכיבה מעט יותר חזקה ואני צמוד אליו, שמאלה בצומת עדה הקבוצה מתחברת כולה

שחרור רגוע לאיור התעשייה קיסריה

נשיקה לזוגתי שסיימה את הרכיבה שלה

קפה ועוגה

היה פשוט תענוג

החשבון נסגר

עכשיו צריך לבוא לכאן שוב ..........

מסע

לפני כמעט שנה יצאנו אלי ואני למסע אופניים
סיבוב ששי של 208 ק"מ.
התחלנו בשעת בוקר קרה מקיבוץ עינת, חלפנו את גבעת כח שהייתה המבחן הראשון שלנו
המשכנו אל לצומת רמלוד ושייטנו לנו עד צומת חטיבה 7, משם בתנועה זורמת המשכנו לעצירה ראשונה בצומת ראם.
נחנו קמעה והמשכנו בדרכינו אל צומת פלוגות, כאן נכנסו לחלק המיוחד במסלול, גבעות מתגלגלות קטנות יותר ופחות, חלקים קלילים לצד קשים יותר.
בברור חיל עצרנו להפסקה שניה, קצרה ונעימה, משם המשכנו להתגלגל בגבעות עד צומת הודיה.
הוספנו סיבוב נחמד לכיוון אשקלון וחזרנו אל כביש 35, דרך צומת פלוגות, כביש 40 שהיה קליל למדי.
עצירה לקפה ומשהו לאכול בראם ומשם חזרה לכיוון צומת נחשון, עד כאן הכל הלך יחסית קליל.
רוח צפונית החליטה להקשות עלינו והטיפוס ליער המגינים היה קשה למדי, גם הטמפרטורה עלתה ואילצה אותנו להוסיף עצירה למילוי מים.
החזרה לכיוון גבעת כח הייתה נקודת השיא, שיא הקושי ולצד הרגשת התרוממות רוח, זהו המטרה הושגה ומכאן זה רק לשייט אל קיבוץ עינת.

את המסע הנוכחי שלנו התחלנו באותו יום, באותה רכיבה, בלי להיות מודעים לכך בכלל.
מסע שהוא כנראה המסע שילווה אותנו עד ליציאה לפנסיה ואולי גם אחריה.
ההחלטה לשנות כיוון מקצועי, להיות שותפים לא רק ברכיבה אלא בחיים ממש אינה החלטה פשוטה
הפחד לאבד את החברות הנהדרת שלנו על מזבח הקפיטליזם, עמד ועומד לנגד עינינו.
ההחלטה החשובה ביותר שלנו היא שיש לנו עקרונות ואמונות המייחדות אתנו בעולם העסקי.
זו הגישה שלנו וכך אנו רוצים לעשות את הדברים

הקמת החברה עצמה וההגעה לקבלת המשלוח הראשון ארכה כ 8 חודשים, שעות רבות של מחשבות שיחות ארוכות, רגעים מורטי עצבים לצד רגעים של אושר בלתי ברור, כל אלו מתנקזים לרגע אחד, לרגע בו נמסור את זוג האופניים הראשון לרוכבת שמחכה להם זמן רב,בעצם יש יותר מאחת כזו, שלא לדבר על הציפייה האישית שלנו לקבלת האופניים האישיים.

החלום הזה אכן מתגשם, המסע רק בתחילתו.
הדרך אינה פשוטה, זה היה ברור מההתחלה.
עכשיו זה ברגליים ובידיים שלנו

בוקר טוב

שרון :-)

סיכום שנה, 44 אני מגיע

הגיע הזמן לסכם שנה
הנסיבות יצרו מצב בו לא היה הזמן הדרוש כדי לבצע זאת קודם
לכן דחיתי בכמה ימים את הנושא
רק כמה ימים.....

אז מה היה לנו השנה
חצי ראשון היה על מי מנוחות
הגשמת מטרות, רכבתי את רכיבת ה 200
למדתי דברים חדשים
בשיתוף עם נורית הצלחנו להכניס שיגרה לביתינו אחרי השיפוץ הגדול
ואז הגיע החצי השני
טלטלה של ממש
שום דבר לא עבד לפי התוכנית
שעור עצום בכיבוי שריפות
כלפי חוץ הכל נראה יפה וחלק
מעשית זה פשוט לא עבד
הרבה מאד חישובי מסלול מחדש
שינוים בדקות, התמודדות עם המצב השונה
אחד החישובים הוביל לצעד מאד משמעותי
צעד שיקח אותי ואת המשפחה לעולם חדש
השינוי אותו נורית במבצעת מתחבר היטב לשינוי שלי
ולכבוד סיום השנה נפרדנו מאמא, בלי כל הכנה היא פשוט כבר לא עימנו :-(

ומה לשנה הקרובה
סבלנות, יש מטרות חדשות, יש צעדים עצומים
ויהיו גם המון רכיבות מיוחדות

שרון :-)

זגוגיות

עומד מול הזגוגית ומביט החוצה
שדות ירוקים
מרחבים של חופש
זגוגית שקופה חוצצת ביני ובין עולם של הרפתקה ואושר
כל שאני צריך הוא רגע קטן ומעט עוצמה
הזגוגית תתנפץ 
החופש קורא לי
עוד מעט, עוד קצת, אני שם

שרון :-)

כאן ועכשיו

לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה, להשפך על הספה וללכת לישון
אחלה סדר יום, לא?!

אז זהו שלא !!!
לחיות טוב זה לקום בבוקר ולחייך
לקום בבוקר עם מטרות, להאמין בהן ולהגשים אותן
לחיות טוב זה לראות את הילדים גדלים
לחיות טוב זה לשבת לכוס בירה של אחרי הצהרים עם נורית
לחיות טוב זה להגשים את המטרות שלי בעודי בחיים
לחיות טוב לזה לחיות כאן ועכשיו

שרון :-) 

היכן אנו חיים - תרבות מקומות העבודה בישראל

ישבנו השבוע בסרט קולנוע עם הילדים
לפני הסרט יש פרסומות, אחת הפרסומות מדברת על שיפור תנאי העבודה והפגנת גמישות כלפי העובד
עם דגש על הורים לילדים או בנים להורים מבוגרים

למי שלא יודע, רוב העובדים בישראל הם בעלי משפחות,
הערכים עליהם חנוכנו, הם משפחה חשובה יותר מכל דבר
אלא שמקומות העבודה דורשים את חלקם, כלומר את זמנו של העבוד
זה מאד לגיטימי שמקום העבודה ידרוש לקבל את זמנינו ובתמורה יתן לנו ערך חומרי - כסף בלשון אחרת
אלא שלעיתים הדרישות של מקומות העבודה סותרות את צרכי המשפחה של העובד בצורה קיצונית
נסו להיות הורים לילדים שרוצים קצת לראות את ילדיהם, רק קצת, במקום עבודה שיום עבודה בו נמשך מעל 10 שעות, הוסיפו לכך שעה וחצי זמן הגעה ושעה וחצי חזרה ומה תקבלו
ילדים שלא יודעים כיצד הוריהם נראים

הפרסומת עליה אני מדבר, הציגה את נושא גמישות בשעות העבודה, אפשרות להשלמת משימות מהבית ובכלל התחשבות בעובד
הפרסומת מציגה את הסיטואציה בה עובד למעשה יתן למקום עבודתו הרבה יותר בתמורה לגמישות זו
ואין ספק בכלל שהדבר נכון

ובכל זאת מקומות העבודה לא הפנימו את הנושא
יתר על כן, אני שומע לא אחת על מקומות עבודה הדורשים מעובדיהם לתת שעות רבות דווקא בתקופות בהם הילדים בחופשה מלימודים, ולא מאפשרים לקיחת ימי חופשה בתקופות אלו
האם זה הגיוני, האם זה נכון
והיכן ההסתדרות נמצאת, הרי היא הגוף שאמור ליצג את העובדים, במיוחד בעידן בו אנו נמצאים כיום, במלחהמ כנגד מושג עובדי הקבלן.....

צר לי אבל עם כל הכבוד להסתדרות שהרימה לאחרונה ראש והבינה שמגזר הפועלים החדש הוא עובדי ענפי השירותים לסוגיהם, הרי שמעבר להצלחתה לאגד אותם ולנסות לדאוג לשכר מעט יותר גבוהה, בתחום הזה לא נעשתה כלל עבודה
אין אני מודע לסיבה בגינה זהו המצב, אך מן הראוי לשנותו ומהר

שרון :-)

חתול אחד גינג'י

צלצול טלפון העיר אותה משנתה
אחרי סיבוב במיטה פקחה את עיניה, כאב ראש חזק, ממש חזק
היכן אני חשבה לרגע ואז נזכרה, השעון הראה שכבר חצות היום

היא קמה ממיטתה ונגשה לכיור שבחדר האמבטיה
שטפה פניה, כאב הראש הציק עכשיו קצת יותר, עוד רגע ונזכרה במסיבה של אתמול כמה שתתה, חיוכו של הג'ינג'י החמוד עלה בראשה
בצעדים קצרים יצאה למטבח, לחצה על מתג הקומקום ולקחה לעצמה פרוסת לחם, בסכין חדה מרחה מעט חמאה ושכבה דקה של ריבה

הקומקום רתח, כפית נס קפה סוכרזית אחד מעט מים, בחישה מהירה והרבה חלב, כך תמיד אהבה את הקפה שלה
היא חזרה לחדרה, השילה מעליה את הגופיה והתחתונים שנשארו על גופה אחרי המסיבה, נטלה בידה מגבת הסיטה את ידית הברז,  מיד הרטיבה את גופה בזרם מים חמים
המקלחת העירה אותה, המים החמים שטפו את גופה והעירו את הזיכרונות
החיוך של הגינג'י שוב הפציע מתוך אוסף הפלאשים, כנראה שבאמת הגזמתי עם האלכוהול חשבה
עטופה במגבת חזרה למטבח, סיימה את כוס הקפה
הטלפון צילצל, היכן את נשמע הקול מן הצד השני, שוב הביטה בשעון, רבע שעה ואני מגיעה אמרה וסיימה את השיחה
בזריזות אופיינית זרקה על עצמה חולצת לייקרה נעימה, שלחה יד והרימה את הסקיני השחור תוך שניות כבר הייתה לבושה, בתנועה מהירה נטלה מעיל העור השחור ,הביטה לרגע במראה, אני לא צריכה איפור חשבה לעצמה לקחה תיק קטן ויצאה מהבית

בית הקפה השכונתי שבבעלותה ממוקם 5 דקות הליכה, ביום רגיל, הגשם החל לרדת, בצעדים קלילים חצתה את הכביש והגיעה אל דלת הכניסה, לילך פתחה עבורה את הדלת, תודה באמת שהגעת אמרה, מבט סביב ותוך שניות כבר נכנסה בדלת המטבח, אורי עמד ליד שולחן הנירוסטה וחתך ירקות, היא הביטה סביב, סיר מרק ירקות נראה לה כאופציה נהדרת למנת היום חשבה, היא נגשה לחדר הקטן והחליפה בגדים, עטתה על עצמה את הסינר האישי, הסינר הלבן עם ההקדשה
תוך 7 דקות כבר היו הירקות חתוכים, היא פתחה בקבוק יין לבן ושפכה אל הסיר, יום חורפי חשבה ומרק ירקות עשיר עם ניחוח אלכוהול קליל יהיה בדיוק הדבר שיחמם את הסועדים בבית הקפה, היא הרי מכירה אותם, או לפחות את רובם
לרגע נזכרה ביום בו פתחה את בית הקפה, זה היה לפני 12 שנים בערך, ביום חורף גשום במיוחד, נזכרה כיצד סיימה את הערב עם פחות מ 10 לקוחות, אורי קרא לה, כמו העיר אותה מחלומה, צריך עוד משהו שאל?
היא הנהנה בראשה, עד מתי אתה תהיה כאן שאלה, אני אצא עוד מעט לפגישה קצרה, את יכולה לסמוך עלי אמר, אני אהיה עד הסגירה, הכל בסדר, אני כבר אסיים עם המרק,
היא סיימה עוד כמה דברים קטנים, נגשה אל לילך ועדכנה בפרטים טכניים, הביטה ביומן ההזמנות, לא לשכוח ב 6 בערב מגיעות בנות הפרלמנט של הברידג' , תדאגי שהשולחנות הקבועים שלהן יהיו מוכנים ולא לשכוח שגברת לוי אוהבת עוגבת גבינה ליד הקפה, כן כן הפטירה לילך, יודעת מכירה אותה, היא חיכה ולילך חיכה חזרה
היא ניגשה שוב לחדרון והחליפה בגדים, הסקיני הדגיש את גזרתה השדופה
בזריזות אופיינית שלחה יד למגירה והוציאה את מפתחות המכונית, היא אף פעם לא הקדישה יותר מידי לנושא, זו רק מכונית אמרה, הגשם פסק לרגע חשבה אולי בכל זאת תרכב על הקטנוע, זו בסה"כ נסיעה קצרה לרמת השרון, רק לסגור חשבונות עם אחד הספקים ולהתמקח מעט על המחירון לשנה הקרובה

היא יצאה לדרכה, הכביש היה רטוב, הטלפון צלצל, מבט זריז, מספר לא מוכר, אני לא עונה החליטה והמשיכה בדרכה, נורית הדלק הופיעה על לוח המכוונים, אין לי בעיה חשבה, אלו רק 15 ק"מ הלוך חזור, אתדלק כשאצא, שוב הטלפון, אמא שלה, הפולניה הזו, היא תמיד מתקשרת בזמן הלא נכון, לחיצה על כפתור הדיבורית, כן מה ........... ענתה בחוסר סבלנות
שיחה דיי חסרת משמעות, עם תזכורת קטנה, אל תשכחי קפה ועוגה בשבת בבוקר, יעקוב ורחל הגיעו לביקור מולדת, אה והבן הגרוש שלהם גם יהיה, אני זוכרת שיצאת איתו פעם
טוב דיי אמא צעקה, אני ממהרת, סיימה את השיחה והחנתה את המאזדה בפינת רחוב אוסישקין

ריח הסיגר בכניסה למשרד של מר נבו היה מבחינתה אחד מתענוגות היום, ריח של סיגר קובני איכותי במיוחד, הוואנה או משהו בסגנון, מר נבו הוא אמנם ספק היין שלה כבר שנים אבל יותר מכך הוא חבר, אחרי שסיימה לרשום את הצ'ק החודשי ואחרי שסיימו לדון באחוזי ההנחה מהמחירון
פתח מר נבו בקבוק וויסקי ומזג לשניהם כוס
היא הציתה סיגריה ולגמה מן הוויסקי, את מקלקלת אמר לה בקול עמוק, אני יודעת אמרה אבל בשביל סיגרים כמו שלך אני צריכה רשת בתי קפה ולא בא לי עכשיו צחקה
הוא הביט בה במבט אבהי, כן אני יודע שאמרת שלא תפתחי עוד בית קפה, לפחות עד החתונה, רק שכמו שזה נראה אני אשתה עוד נהר וויסקי עד שאזכה לרקוד בחתונה שלך
חיוך גדול עלה על שפתיה
רווקה לנצח, כך הגדירו אותה חבריה, מין ילדה שלא התבגרה וגם לא רוצה להתבגר
הוויסקי החזיר אותה שוב אל הגינג'י מאתמול, משהו בתוכה אמר לה שיש בו הרבה יותר מהמראה

היא הציתה עוד סיגריה ונכסה למאזדה, קצת לאחור ומעט לפנים והיא שוב בתנועה, רדיו על גלגלץ, דיווח תנועה היא כיוונה את ההגה לנתיבי אילון, ברגע האחרון החליטה לשנות ולחזור בדרך נמיר, היא עוד הספיקה להשלים את הפניה שמאלה, המנוע כבה, מד הדלק עמד על E כלומר Empty
אחרי שעצרה והדליקה את אורות החירום , ניגשה לתא המטען, הוציאה משולש והציבה אותו מעט מאחורי הרכב, בעודה צועדת בחזרה עצר לידי קטנוע, אפשר לעזור שאל?
אתה יודע היכן תחנת הדלק הקרובה שאלה? 
חצי ק"מ מכאן בערך ענה הרוכב, אם את רוצה אני יכול להביא לך משם מיכל קטן, תודה אמרה בקול צרוד, היא נגשה אל המושב הקדמי כדי להוציא את התיק ולהגיש לו שטר של 100 שקלים
אך הרוכב המשיך כבר לכיוון התחנה, היא הרימה את עיניה וראתה את השלט האדום, מאי שם הופיע שוב פרצופו של הגינג'י, רגע זה הוא חשבה לעצמה ? אולי ? 
רוכב הקטנוע חזר, היא הגישה לו את השטר , הוא דחה אותה בתנועת יד, הוא ניגש ורוקן את הג'ריקן הקטן שלקח בתחנה אל מיכל הדלק, מה שמך שאלה, שמי אביב, חיוכו נראה לה מוכר מבעד לקסדה הסגורה
תודה מכל הלב, היא ניגשה והוציאה כרטיס ביקור מהתיק
לקחה עט ורשמה מאחור, מוזמן להגיע בכל זמן ולקבל שירות כיד המלך, אביב הניע את הקטנוע, היא הגישה לו את הכרטיס
אני נמצאת שם כל יום, אתה מוזמן להגיע אמרה וחיוך של תודה על פניה
בתחנת הדלק פנתה אל המתדלק, 95 מלא בבקשה
כמה דקות והיתה שוב בדדרכה
7:10 עצרה לרגע בדירתה, שירלי שותפתה לדירה חזרה לא מזמן מהעבודה, את רוצה לאכול משהו שאלה? שירלי הנהנה בראשה, תגיעי אני כבר אכין לך את הכריך הרגיל שלך, אמרה ויצאה בחופזה

7:45, חתול גי'נג'י חסם את דלת הכניסה, לילך עמדה ליד הקופה, בית הקפה היה מלא מפה לפה
שולחן הברידג' החל מתרוקן סוף סוף
נכנסה לרגע לחדרה הקטן, הניחה את התיק, חיברה את הסלולארי למטען וחזרה לדלפק, לילך יצאה במהירות, משמרת הערב הגיעה, כך נהגה לקרוא לחבורה הקבועה שנהגה לפקוד את המקום כמעט מידי יום בשעות הללו, מה תרצה היום משה, שאלה בעוברה ליד אחד השולחנות, את המיוחד שלך ענה בקול נעים, כמו את משה כך הכירה כמעט כל אחד מלקוחותיה

אורי, תכין בבקשה כריך אבוקדו אחד גדול בג'בטה, מבטה פנה לכיוון הדלת , שירלי נכנסה, הכריך שלך יהיה מוכן בעוד רגע, שבי בינתיים, שירלי התישבה על כיסא בפינה ליד הבר, נו ספרי אמרה, איך היה הדייט שלך אתמול, שירלי חייכה חיוך עקום, לא משהו, הבחור נחמד אבל זה ממש לא זה, דיי כבר עם הבררנות הזו שלך, בסוף עוד תשארי בתולה זקנה, שירלי גיחכה , זקנה כן, בתולה ...............

הפוך גדול בקשה אמרה לעמית הבריסטה, עם הרבה קצף, זה בשבילי אמרה וגם אחד שוקו חם לשירלי
עמית הביט בה והגניב מבט אל שירלי, שוקו חם או שוקו משודרג שאל?
שוקו חם זה מעולה ענתה שירלי

הערב המשיך בקצב הרגיל, שולחנות התמלאו והתרוקנו, קצת לפני חצות התרוקן בית הקפה, עמית ואורי התישבו בפינה עם ספל מרק, שאריות אחרונות מן הקדרה שהעמידה בצהריים

דלת הכניסה נפתחה במפתיע, פרצוף גינג'י, שיער תלתלים וחיוך
זה אתה אמרה, אביב, זה אתה מהמסיבה אתמול
וגם היום אחר הצהריים
זה אני אמר וזו את
היא נגישה אליו ונשקה על לחיו
אביב הסמיק מעט, אפשר לקבל בבקשה כוס קפה ...........