יום שבת, 25 במרץ 2017

סגירת חשבון



ב 24 לינואר 2014
במסגרת ברווט 200 הגעתי למקטע העונה לשם בא"ח גולני
בספר הדרך ציינתי לי שזו עוד פניה עם כמה טיפוסים קטנים
קטנים ביחס לטיפוס הגדול של היום
כשסיימתי את הקטע הזה כבר הבנתי שקטנים הם אולי אך קלים הם ממש לא
בחזור כבר לא הייתי מסוגל לכלום
באחד הטיפוסים ירדתי מהאוכף
לא היו לי רגליים ולא היה לי כוח לכלום
איכשהו סיימתי את הגבעות של הבא"ח ובקושי הגעתי חזרה לעינת

הבוקר 3 שנים וקצת אחרי הזדמנתי למקום שוב
קבוצת הרכיבה של עינב גטריידה יצאה לרכיבת שבת מאיזור תעשייה קיסריה
ומאחר וזוגתי רוכבת בקבוצה זו הצטרפתי לעמדת היציאה, בידיעה ברורה שהם יוצאים לגבעת נילי ואני סוגר חשבון עם בא"ח גולני

6:30 סידורים אחרונים ולדרך
ה Zero7 מרגישות קלילות
רוח אף מלטפת, חימום רגוע
דבוקה מסודרת, שני טורים, אני בעמדה 3
קריר, בדיוק כפי שאני אוהב
סיבובי רגליים מהירים, האדום של גלגלי ה Fulcrum Zero נוצץ בעיניים
שיוט מתון לכיוון צומת עדה
החבורה טרם הניעה, אני לעומת זאת כבר חם ומחליט שאני רוצה לבד
שתי לחיצות ביד ימין ואני שועט קדימה


ימינה בצומת עדה, רוח פנים/ צד
טיפוס מתון לכיוון כפר גליקסון
בצד הדרך רוכב נגש מתכונן לצאת, כביש ריק, שחור משובש קלות
ממשיך להעלות קצב קצת ועוד קצת
זריחה מהממת מול עיני
צומת רגבים, שמאלה לכיוון גבעת נילי
שני רוכבים עוקפים אותי
הם ממשיכים ישר, מפנה כידון ימינה, זהו הגעתי לכניסה לכיוון הבא"ח
קטע שזכור לי מלפני 3 שנים
אז היה לי קשה, הבוקר למרות רוח פנים קלה אני פשוט מאושר
דופק לא עובר את ה 150
מבט על מד ההספק, 190 עד 210 לא יותר ולא פחות
מסובב רגליים הכי מהר שאני יכול, הגבעה חולפת לה בקלילות
עכשיו זו ירידה מהירה, מבט קדימה, רחוק, צמיג ה Yukon דבוק לאספלט, נע מצד לצד
עוד פיק קטן של טיפוס, שיפוע של 5 אחוז לערך, אין לי מושג מדוע אבל זה לא מרגיש קשה כפי שזכור לי
פניה שמאלה, מגדל שער הבא"ח מול עיני, שיפוע מוכבד
שוב במוד של הספק יציב 190 עד 210 , קידנס בין 70 ל 80 טוב לי כך
משלים את הטיפוס עכשיו אני על הכביש הצמוד לגדר
אני בגן עדן ? או שישראל היא המקום הכי יפה בעולם, אים דברים כאלו, אין כבישים כאלו
ממשיך בשלי, בירידות זורם עם הדרך ובעליות דופק סטטי הספק סטטי וקידנס בינוני +
הטיפוס הבא מרגיש מעט קשה יותר, תחושה בלבד, הנתונים אומרים אחרת לגמרי
שני רוכבים טסים במורד, עוד מאמץ ואני למעלה
עכשיו זו ירידה בשיפוע תלול, לא נותן למהירות לסנוור את עיני, שומר קצב
לא צריך לפתוח מבער אחורי, מספיק לזרום עם הדרך
גבעה שלישית , היא נראית תלולה אבל לא מרגישה כך, שלא יהיו טעויות, זה לא ראש ציפור המישורי, זו עליה מכובדת
וחשוב להתייחס אליה בהתאם, הנוהל הרגיל שלי הבוקר, טיפוס מחושב, להנות מהנוף, הירוק מדהים וזה כנראה מוריד את הדופק ...........
משלים את העליה ומתחיל לרדת
כביש צר מפותל מעט משובש, גשר אירי ועוד אחד, חצי משימה הושלמה
משחזר את הצילום מאז, רק שהפעם השמש קצת מקלקלת

חזרה לאוכף
כביש תענוג, טיפוס מתון מעלה, שקוע בנוף
מצלם תמונה אחרונה לבוקר


ראות מדהימה, פריחה וירוק, לא צריך יותר מזה
רוכב שטח טס לצידי, דק גזרה בתנוחה קרבית, הוא בשלו ואני בשלי
משלים את הגבעה וזורם מטה, סוגר על רוכבת שנמצאת כמה מאות מטרים קדימה
במהלך הגבעה הבאה משיג אותה, שיחת בוקר קלילה, אני מאושר, היא לעומת זאת לא מאד אוהבת את המקום
בסוף הגבעה השנייה השיפוע מתון מטה וכך גם הטיפוס הבא
מסיים את הבא"ח וחוזר בדרכי
38 ק"מ , כמעט שעתיים, יש לי עודף זמן, מחליט להיכנס לתוך גבעת עדה ולהוסיף עוד עליה אחת באותה גישה
עכשיו אני בירידה  מהירה ומהנה, קצת לימין וקצת לשמאל
מחליף בקבוקים בין המתקנים, לוקח לי חטיף אנרגיה וממשיך בשלי, הנאה והנעה זה שם המשחק
שמאלה וימינה, לכיוון גבעת עדה, שוב שמאלה לתוך הישוב, מטפס בניחותא, הספק קבוע, קידנס גבוהה ודופק יציב
כיף
יורד חזרה וקדימה, עכשיו הזמן להתחבר לקבוצה, מזהה את המעיל של אחד הרוכבים כחצי קילומטר לפני
3 ק"מ של רכיבה מעט יותר חזקה ואני צמוד אליו, שמאלה בצומת עדה הקבוצה מתחברת כולה
שחרור רגוע לאיור התעשייה קיסריה

נשיקה לזוגתי שסיימה את הרכיבה שלה
קפה ועוגה

היה פשוט תענוג
החשבון נסגר
עכשיו צריך לבוא לכאן שוב ..........


יום שני, 6 בפברואר 2017

מסע

לפני כמעט שנה יצאנו אלי ואני למסע אופניים
סיבוב ששי של 208 ק"מ.
התחלנו בשעת בוקר קרה מקיבוץ עינת, חלפנו את גבעת כח שהייתה המבחן הראשון שלנו
המשכנו אל לצומת רמלוד ושייטנו לנו עד צומת חטיבה 7, משם בתנועה זורמת המשכנו לעצירה ראשונה בצומת ראם.
נחנו קמעה והמשכנו בדרכינו אל צומת פלוגות, כאן נכנסו לחלק המיוחד במסלול, גבעות מתגלגלות קטנות יותר ופחות, חלקים קלילים לצד קשים יותר.
בברור חיל עצרנו להפסקה שניה, קצרה ונעימה, משם המשכנו להתגלגל בגבעות עד צומת הודיה.
הוספנו סיבוב נחמד לכיוון אשקלון וחזרנו אל כביש 35, דרך צומת פלוגות, כביש 40 שהיה קליל למדי.

עצירה לקפה ומשהו לאכול בראם ומשם חזרה לכיוון צומת נחשון, עד כאן הכל הלך יחסית קליל.
רוח צפונית החליטה להקשות עלינו והטיפוס ליער המגינים היה קשה למדי, גם הטמפרטורה עלתה ואילצה אותנו להוסיף עצירה למילוי מים.

החזרה לכיוון גבעת כח הייתה נקודת השיא, שיא הקושי ולצד הרגשת התרוממות רוח, זהו המטרה הושגה ומכאן זה רק לשייט אל קיבוץ עינת.

את המסע הנוכחי שלנו התחלנו באותו יום, באותה רכיבה, בלי להיות מודעים לכך בכלל.
מסע שהוא כנראה המסע שילווה אותנו עד ליציאה לפנסיה ואולי גם אחריה.
ההחלטה לשנות כיוון מקצועי, להיות שותפים לא רק ברכיבה אלא בחיים ממש אינה החלטה פשוטה
הפחד לאבד את החברות הנהדרת שלנו על מזבח הקפיטליזם, עמד ועומד לנגד עינינו.
ההחלטה החשובה ביותר שלנו היא שיש לנו עקרונות ואמונות המייחדות אתנו בעולם העסקי.

זו הגישה שלנו וכך אנו רוצים לעשות את הדברים

הקמת החברה עצמה וההגעה לקבלת המשלוח הראשון ארכה כ 8 חודשים, שעות רבות של מחשבות שיחות ארוכות, רגעים מורטי עצבים לצד רגעים של אושר בלתי ברור, כל אלו מתנקזים לרגע אחד, לרגע בו נמסור את זוג האופניים הראשון לרוכבת שמחכה להם זמן רב,בעצם יש יותר מאחת כזו, שלא לדבר על הציפייה האישית שלנו לקבלת האופניים האישיים.

החלום הזה אכן מתגשם, המסע רק בתחילתו.

הדרך אינה פשוטה, זה היה ברור מההתחלה.
עכשיו זה ברגליים ובידיים שלנו

בוקר טוב

שרון :-)