לפני כמעט שנה יצאנו אלי ואני למסע אופניים
סיבוב ששי של 208 ק"מ.
התחלנו בשעת בוקר קרה מקיבוץ עינת, חלפנו את גבעת כח שהייתה המבחן הראשון שלנו
המשכנו אל לצומת רמלוד ושייטנו לנו עד צומת חטיבה 7, משם בתנועה זורמת המשכנו לעצירה ראשונה בצומת ראם.
נחנו קמעה והמשכנו בדרכינו אל צומת פלוגות, כאן נכנסו לחלק המיוחד במסלול, גבעות מתגלגלות קטנות יותר ופחות, חלקים קלילים לצד קשים יותר.
בברור חיל עצרנו להפסקה שניה, קצרה ונעימה, משם המשכנו להתגלגל בגבעות עד צומת הודיה.
הוספנו סיבוב נחמד לכיוון אשקלון וחזרנו אל כביש 35, דרך צומת פלוגות, כביש 40 שהיה קליל למדי.
עצירה לקפה ומשהו לאכול בראם ומשם חזרה לכיוון צומת נחשון, עד כאן הכל הלך יחסית קליל.
רוח צפונית החליטה להקשות עלינו והטיפוס ליער המגינים היה קשה למדי, גם הטמפרטורה עלתה ואילצה אותנו להוסיף עצירה למילוי מים.
החזרה לכיוון גבעת כח הייתה נקודת השיא, שיא הקושי ולצד הרגשת התרוממות רוח, זהו המטרה הושגה ומכאן זה רק לשייט אל קיבוץ עינת.
את המסע הנוכחי שלנו התחלנו באותו יום, באותה רכיבה, בלי להיות מודעים לכך בכלל.
מסע שהוא כנראה המסע שילווה אותנו עד ליציאה לפנסיה ואולי גם אחריה.
ההחלטה לשנות כיוון מקצועי, להיות שותפים לא רק ברכיבה אלא בחיים ממש אינה החלטה פשוטה
הפחד לאבד את החברות הנהדרת שלנו על מזבח הקפיטליזם, עמד ועומד לנגד עינינו.
ההחלטה החשובה ביותר שלנו היא שיש לנו עקרונות ואמונות המייחדות אתנו בעולם העסקי.
זו הגישה שלנו וכך אנו רוצים לעשות את הדברים
הקמת החברה עצמה וההגעה לקבלת המשלוח הראשון ארכה כ 8 חודשים, שעות רבות של מחשבות שיחות ארוכות, רגעים מורטי עצבים לצד רגעים של אושר בלתי ברור, כל אלו מתנקזים לרגע אחד, לרגע בו נמסור את זוג האופניים הראשון לרוכבת שמחכה להם זמן רב,בעצם יש יותר מאחת כזו, שלא לדבר על הציפייה האישית שלנו לקבלת האופניים האישיים.
החלום הזה אכן מתגשם, המסע רק בתחילתו.
הדרך אינה פשוטה, זה היה ברור מההתחלה.
עכשיו זה ברגליים ובידיים שלנו
בוקר טוב
שרון :-)
סיבוב ששי של 208 ק"מ.
התחלנו בשעת בוקר קרה מקיבוץ עינת, חלפנו את גבעת כח שהייתה המבחן הראשון שלנו
המשכנו אל לצומת רמלוד ושייטנו לנו עד צומת חטיבה 7, משם בתנועה זורמת המשכנו לעצירה ראשונה בצומת ראם.
נחנו קמעה והמשכנו בדרכינו אל צומת פלוגות, כאן נכנסו לחלק המיוחד במסלול, גבעות מתגלגלות קטנות יותר ופחות, חלקים קלילים לצד קשים יותר.
בברור חיל עצרנו להפסקה שניה, קצרה ונעימה, משם המשכנו להתגלגל בגבעות עד צומת הודיה.
הוספנו סיבוב נחמד לכיוון אשקלון וחזרנו אל כביש 35, דרך צומת פלוגות, כביש 40 שהיה קליל למדי.
עצירה לקפה ומשהו לאכול בראם ומשם חזרה לכיוון צומת נחשון, עד כאן הכל הלך יחסית קליל.
רוח צפונית החליטה להקשות עלינו והטיפוס ליער המגינים היה קשה למדי, גם הטמפרטורה עלתה ואילצה אותנו להוסיף עצירה למילוי מים.
החזרה לכיוון גבעת כח הייתה נקודת השיא, שיא הקושי ולצד הרגשת התרוממות רוח, זהו המטרה הושגה ומכאן זה רק לשייט אל קיבוץ עינת.
את המסע הנוכחי שלנו התחלנו באותו יום, באותה רכיבה, בלי להיות מודעים לכך בכלל.
מסע שהוא כנראה המסע שילווה אותנו עד ליציאה לפנסיה ואולי גם אחריה.
ההחלטה לשנות כיוון מקצועי, להיות שותפים לא רק ברכיבה אלא בחיים ממש אינה החלטה פשוטה
הפחד לאבד את החברות הנהדרת שלנו על מזבח הקפיטליזם, עמד ועומד לנגד עינינו.
ההחלטה החשובה ביותר שלנו היא שיש לנו עקרונות ואמונות המייחדות אתנו בעולם העסקי.
זו הגישה שלנו וכך אנו רוצים לעשות את הדברים
הקמת החברה עצמה וההגעה לקבלת המשלוח הראשון ארכה כ 8 חודשים, שעות רבות של מחשבות שיחות ארוכות, רגעים מורטי עצבים לצד רגעים של אושר בלתי ברור, כל אלו מתנקזים לרגע אחד, לרגע בו נמסור את זוג האופניים הראשון לרוכבת שמחכה להם זמן רב,בעצם יש יותר מאחת כזו, שלא לדבר על הציפייה האישית שלנו לקבלת האופניים האישיים.
החלום הזה אכן מתגשם, המסע רק בתחילתו.
הדרך אינה פשוטה, זה היה ברור מההתחלה.
עכשיו זה ברגליים ובידיים שלנו
בוקר טוב
שרון :-)
