יום שישי, 27 במאי 2016

החלום של שגב - לרכוב 50 ק"מ ביום אחד

הבית שלנו אינו בית רגיל
נורית ואני מאמינים בערכים של הגשמה ועשיה
ולא פחות חשוב , כל נושאי השיחה פתוחים בביתינו
אין טאבו , יש התאמות לדברים שונים אך לעולם לא ננעה על משהו שזה רק לגדולים
כך גם לגבי החלומות , אין דבר כזה אי אפשר
מה שאני רוצה אני משיג אם אני באמת רוצה
כך גם שגב ואהוד וכמובן נורית ואני

כשחזרתי מרכיבת ה 200 שלי לפני חודשיים הודיע שגב שהוא רוצה לרכוב 50 ק"מ בשטח ביום אחד
כשההצהרה הגיעה כמה ימים לאחר מכן שוב , היה ברור שזו אינה סתם אמירה
באחת מארוחות הערב ניהלנו שיחה על משמעות התוכנית ומה דרוש כדי לעשות כך

מאחר ושגב ואהוד שניהם רוכבים בחוג רכיבה לאורך כל השנה , הרי שכושר רכיבה בסיסי יש להם
וגם טכניקה
מה שנשאר זה לבנות תוכנית קצרה ולהתכונן לרכיבה הזו

נקבעו רכיבות מבחן , רכיבה אחת של שעתיים שבה נבחן את הקצב המתאים
רכיבה שניה שתהיה קצרה יותר אך בה הקצב יהיה גבוהה יותר ונבחן את ההתנהלות עצמה
ורכיבה שלישית של 30 ק"מ לפחות - סימלוציה של קצב והתנהלות  בתוואי שחלקו יהיה המסלול הספציפי

אופני השטח שלי שהעלו אבק בחדר האופניים ראו דרור
סוף סוף הן ראו אבק של שטח

לפני שבוע יצאנו לרכיבת ההכנה האחרונה , 30 ק"מ מכפר סירקין , לגבעת כח ומשם עד לכביש 40 ( בשטח כמובן ) וחזרה לכפר סירקין , מסלול שהתגלה כנעים וידידותי
הכל נראה נהדר
עקבתי אחרי מזג האויר , רציתי לוודא שאנו רוכבים ביום שלא יהיה חם מידי ושנוכל להנות לכל אורח הרכיבה ולא לסבול מחום כבד שיתיש אותנו

לאורך השבוע התיעצתי עם מכר או שניים לגבי המסלול
החלטתי שנצא מהבית ונרד דרך שביל אופניים מסודר לכיוון כפר סירקין , משם נטפס לכיוון יער קולה , לא ניכנס ממש אלא נסתובב ונחזור חזרה , כך נמשיך על שביל הירקון / המקביל למסילת הברזל  עד הכניסה לתל אביב ומשם נחזור עד לקיבוץ עינת

הכננו תיקי רכיבה עמוסי חטיפי אנרגיה , משאבה , פנימיות חליפיות , שקי שתיה וכו
בדיקה אחרונה של האופניים ולילה טוב

ב 5:20 הערתי את שגב
אכלנו כמה כריכונים , שתיתי את הקפה של הבוקר ואחרי עוד כמה דקות יצאנו לדרך

חימום רגוע בשביל האופניים שמגיע עד כביש 40 , חצינו את הכביש במעבר החציה ונכנסנו לשביל שעד לרכיבה זו לא הכרתי
שביל של שאריות אספלט שנע במבקביל לכביש 471 וחותך אל בית העלמין של כפר סירקין
הקצב היה איטי למדי , למען האמת  איטי מידי
בסירקין פנינו ימינה , מקביל מסלילה , שגב תפס לו את המיקום שלו , קצת מאחור ולעיתים לפנים , דאגתי לשמור על קצב אחיד ולא קשה מידי , שוחחנו על נושאים ברומו של עולם והקפדנו על משמעת מיים
לקראת יער קולה השיפוע מחריף מעט והקצב יורד בהתאם
עצרנו לכמה דקות , לקחנו אויר והסתובבנו
מכאן ועד לגשר של עינת מצפה לנו רוכבה זורמת
ה Xc שלי טובות במורד , ברגע ששחררתי בלמים הן פשוט זורמות להן מצד לצד
בולם ה Sid משכך מהמורות בצורה מדהימה ומערכת ה X9 בת ה 6 שנים עובדת נהדר
הקראנק שלי ארוך מידי וחוצמזה , אני רק על הפלטה האמצעית , מי צריך בכלל את הגדולה והקטנה .........

שגב נע לצידי או מעט מאחור אנו מבצעים התאמות קצב לכל אורך המסלול
השטח הופך מעט יותר טכני אחרי הגשר של עינת , שגב עובר לפנים , אני כבר ממש לא רוכב טכני טוב והוא לעומתי שולט מדהים באופניים
ממשיכים לשייט לנו , יש רוכבים רבים שנעים לשני הכיוונים , ליד פארק אפק אנו עוברים לקטע קצרצר של אספלט , כמה מאות מטרים , הרוח היא רוח פנים , אני מבהיר לשגב שבחזור יהיה קל יותר
אנו חולפים ליד בריכת הנופרים , לא עוצרים , לא עכשיו , לא היום
שגב מוך קדימה , יש כאן עליה מדורדרת למדי וזה המקום שלו להראות לי מי יותר טוב ממשיכים על השביל עד לגשרון שעובר מתחת למסילת הברזל ומעל לואדי שילה
עוצרים בצד להפסקת כריך והתאוורות קלה , 5 דקות וממשיכים

שגב יוצא קדימה ואני עימו , השיחה נמשכת שאלות רבות יש לו לילד שלי , תענוג , קצת מדברים על הדרך קצת על דברים אחרים

השביל נותן כמה אפשרויות ואנו בוחרים בדרך הצמודה למסילה , נרכוב עימה עד מתחת לכביש 40 שם נעלה על שביל אופניים עד שנגיע ל 33 ק"מ , זו נקודת הסיבוב שלנו

שואל את שגב אם הוא צריך עצירה והוא מניד ראשו בשלילה , האם משהו כואב , הברך מעט כואבת
או קיי , בוא נשנה גישה , קצת פחות לרכוב בעמידה ויותר בישיבה בהילוכים קלים , אז זה ייקח עוד כמה דקות , לא ממש מעניין לא אותי וגם לא אותך אני אומר
אחרי כמה דקות הכאב חולף , והוא חוזר לרכיבה בעמידה , כך נח לו וזה מה שחשוב

הדרך חולפת אין כאן הרבה חוכמות נעים לרכוב יחדיו
אנו עוצרים למילוי מיים ( מבקוק שאני סוחב בתיק ) ליד ברז גדול של מקורות







זוהי עצירה שלישית ואנו כבר עם 37 ק"מ ברגליים
מווודא עם שגב בפעם המי יודע כמה שהכל בסדר ושום דבר לא ממש כואב והוא רק אומר קדימה בוא כבר
הקצב עולה , רוח גבית תומכת אותנו
ואדי שילה מגיע , עיקולים לכאן ולכאן אני אוהב מסלולים כאלו יש בהם משהו שמשחרר את הגוף והנפש
שגב עסוק כרגע במטרה שלו ובנושא השיאים , השיא שלו והשיא שלי
אני מגלה לו בסוד שגמני מעולם לא רכבתי יותר מ 35 ק"מ בשטח
וזה שבכביש אנו רוכב מרחקים ארוכים לא אומר דבר על יכולות השטח שלי
אני מתכנן אופציה לעצירה קצרה כ 5 ק"מ לסיום , דבר שמתגלה כמיותר , פשוט אין צורך

אני מגיעים לבריכת הנופרים ומקיפים את פארק אפק , שגב יודע מה הוא עושה , רוכב כמו מקצוען מנוסה , מחשוב ומחויך בלי חוכנות , אני חושב על כך ומבין שמדובר על ילד בן 11 וחצי , בעצם דיי קשה להבין את זה
חוצים את כביש 483 בזהירות , וקדימה לכוון הגשר , הגשר של עינת הוא נקות הטיפוס האחרונה שלנו
פיק קטן ותלול , מזכיר לשגב להוריד הילוכים , הוא צועק לי , שהכל בסדר והוא מטפס , בעליה אני עוקף אותו מדווש מהר ככל שאני יכול , וכף גם הוא , מעט אחרי הגשר , הגרמין מראה 50 ק"מ , מצהיר על כך בקול , נותנים כיף זה לזה וממשיכים עד לכניסה לתחנת הדלק
נורית מחכה לנו שם , חיוך גדול על פניה




עוצרים , מתחבקים , מיוזעים מאושרים
שגב מחייך וצועק , עשיתי את זה
ואני , אני מאושר גם לעצמי ובעיקר בשבילו
אין מטרה שיחליט לבצע ולא יעמוד בה
לא בזכותי אלא בזכותו !!!

שרון :-)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה