יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

המניפסט

הקדמה :
מי שרוצה להגיב לרשומה הזו
או אפילו לתת לייק
כדאי שיקרא אותה וידע קצת על מה מדובר

הקדמה 2
המניפסט הוא אמירה אישית שלי
תמונה של איך אני רואה את הקשר בין עצמי לבין אלוהים
ואולי זה בכלל
הדיון הפנימי שלי עם אלוהים


פתיח

אלוהים ואני
יש אנשים שבשבילם אלוהים הוא אותה דמות שקופה חסרת צורה ובעלת אמירה חזקה שמוצגת לנו דרך ספר הספרים
יש שעבורם  אלוהים אינו קיים
ויש שרואים באלוהים חלק מהאני שלהם

בראיתי האישית , אלוהים הוא למעשה חלק מהאישיות של כל אדם
כמו שפרויד חילק את האישיות ל 3 חלקים
איד , אגו וסופר אגו
אני אוסיף את החלקיק האלוהי
אותו חלק שרוצה להאמין שעולם הוא מקום טוב , מקום עם שכר ועונש השקולים למעשי האדם
מקום שבו יש צדק  הנע על ציר ארוך שיש בו שחור , לבן וגווני אפור רבים
אלוהים הוא למעשה האידאל של העולם
מה שהיינו רוצים שיהיה כדי שיהיה לנו פה טוב יותר

עצם המחשבה הזו שיש שכר ועונש , רע וטוב , היא כשלעצמה נקודה מורכבת
מורכבת מאחר וחלק גדול מן השכר , לא יגיע אליינו אלא ביום מותיינו
אבל רגע , האם אני צריך לחכות כל כך הרבה זמן כדי לקבל שכר על היותי אדם רגיל שלא פוגע באופן מכוון באף אחד ושומר על מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום
מדוע אנו צריכים לחיות לפי :"צדיק ורע לו , רשע וטוב לו"
לא היה פשוט יותר אם השכר היה ניתן בצורה ישירה
כמו השכר על עבודה טובה / גרועה וכו ...........


מערכה ראשונה - יום הדין
מהו יום הדין
אני יהודי
יום כיפור היא מילה ( זו מילה אחת ולא 2 ) מהקשות ביותר שיכול יהודי להגיד
יום כיפור הוא הזמן של חשבון הנפש ואולי הרגע שבו נקבע גורלו של אדם לשנה הקרובה
ומדוע רק לשנה
ואולי בכלל זהו גורלו של העם
ואם זה יום הדין , מדוע לא לסגור עיניין באותו רגע
כל מי שאמור למות , שימות באותו רגע
כל מי שאמור לחיות , ידע שיש לו עוד שנה שלמה שבה עליו להמשיך ולעשות מעשים טובים
כדי לקבל את שכרו - שנת חיים נוספת

מערכה שניה - ההשכלה
מאז גלות בבל
הפכו היהודים לאנשי מסחר ושירות
מאחר ולא יכלו להחזיק אדמות וכתוצאה מכך לא יכלו לעסוק בחקלאות או במקצועות הדורשים בעלות על נכסים
הפכו היהודים לסוחרים , בנקאים ובשלב מאוחר יותר גם אנשי חצר המלוכה בתפקידים בכירים יותר או פחות ( לכאן וגם לכאן )
במקביל התמקדו היהודים בלימוד המקרא וחיזוק האמונה באל
זה הדבר שאיפשר את השמירה על העם ומניעת התבוללות 
במאה ה 18 לערך החלה תנועת ההשכלה באירופה
הדבר לא פסח על היהודים , אמנם לא על הרוב אבל אחוז לא מבוטל של הצעירים התחבר לתנועה זו
יצא מהחדר ועבר ללימודים בתחומים מעשיים יותר או רוחניים פילוסופיים
כפועל יוצא החלו לצוץ שאלות הנוגעות לאורח החיים היהודי
כמו גם לעצם השמירה על הדת והמנהגים היחודיים
חלק מן המהיגות של העם סירב לקבל את היציאה לעולם ההשכלה , עולם השונה בבסיסו מעולם האמונה הדתי
אחרים קיבלו את הצורך של הדור הצעיר להביט קדימה 

מערכה שלישית - יהודי נשאר יהודי
מלחמת העולם הראשונה היוותה למעשה את ההתחלה של מדינת ישראל 
המצב בגרמניה של אחרי המלחמה העצים את האינטישמיות בצורה קיצונית
אמנם לא הכל היה גלוי 
אבל הבלון שנוצר מתחת לפני השטח 
פשוט חיכה לאדם שיפוץ אותו ויגרום לאנטישמיות בפרט ולגזענות בכלל לפרוץ החוצה
וכך קרה שהיהודים שבינתיים נתנו דרור להשכלה והפכו במקומות רבים לחלק אינטגרלי מהאוכלוסיה
הפכו למיעוט נרדף ( לא לבדם )
במצב זה קל היה להתעלם מתרומת היהודים לעולם במלך השנים ובמיוחד התמורה של היהדות המשכילה 
התוצאה של מצב זה בשילוב עם אותו צורר נאצי הייתה השואה
 ובשואה לא משנה מה הייתה הגישה הדתית של אדם , עם הוא היה יהודי גם 8 גילגולים אחורה , הוא היה יהודי הראוי להשמדה 
 

מערכת רביעית - השואה
ההתפקחות
איפה היה אלוהים
או אלוהים הוא זה ששמר עליינו בחיים
זוועות נוראית 
שליש מאומה שלמה נחמה מעל פני האדמה
וגם אומות נוספות נפגעו בצורה קשה
מלחמה שהיא ההדגמה למה שטיפוס אחד חסר השכלה מסוגל לעולל למיליוני אנשים משיכילים
זו הפעם הראשונה שבה באופן חד וחלק הוכח שאין שכר ועונש
אין יחסיות ואין הגנה אלוהית
קשה להבין עדכמה השבר הוא גדול
יש אנשים שאיבדו את כל חיים ורק הם שרדו
משפחות שלמות נמחו מעל פי האדמה 
ואלו ששרדו לא בטוח שרצו לשרוד את הזוועה
רק הרצון לחיים החזיק אותם 
 ועד יום מותם הם חיים / חיו את הזוועות , הם וגם ילדיהם
 

מערכה חמישית - 1973
המדינה קמה והתבססה
סכנה קיומית כבר לא ריחפה מעל העם היהודי
והנה ביום אחד
יום קדוש לעם 
הכל התהפך
חורבן הבית היה קרוב
ורק תודות לאומץ וגבורה בלתי נתפסים 
אנו עוד כאן
המחיר היה כבד
משפחות שלמות שאיבדו את יכיריהן 
פצועים שנושאים צלקות נפשיות ופיזיות עד  היום ועד בכלל
והיכן הוא אותו כוח עליון
אותו אל ששומר עליינו
היכן הוא היה ?
איך הוא נתן לכל כך הרבה אנשים להפגע ולסבול
איך אפשר בכלל לתת למשפחות שלמות לאבד את משמעות החיים

מערכה שישית - המראה הכי קשה שראיתי
בחיי הקצרים ראיתי לא מעט
איבדתי חברים ומכרים בצורות שונות
הייתי בסכנת חיים בשלב מסוים ואף יותר מפעם אחת
ובכל זאת , אף אחד מן הדברים הללו לא גרם לי לאבד את האמונה שיש כוח עליון
ומה בכל זאת הביא אותי למקום הזה
אותו ילד , תינוק בן כשנה לערך שמחובר לעמוד של חומרים כימיים
והחומרים הללו , אותם רעלים , הם הסיכוי היחדי שלו , אולי לחיות
ואולי לא
ועד שיוודע אם כן או לא , הוא סובל בצורה קשה , בלי שליטה ובלי יכולת להביע את את כאבו 
בלי יכולת להבין מה מחכה לו בעתיד
וכל מה שהוא רוצה , זה לחיות

סוף דבר 
מאז שאני זוכר את עצמי , אני מנהל דיון עם אלוהים
שואל שאלות ולא מקבל תשובות
ואם אני מקבל אז אלו תשובות שמצאתי בדרכי
אינני יודע אם יש אלוהים או שאולי זהו רק יציר דימיוניינו
ברור לי שהדיון הפנימי הזה ימשיך לעוד שנים רבות
וזהו אולי המסר שיש לי להעביר
האמינו בכוח הפנימי שלכם
דרך הכוח הזה תוכלו למצוא את האלוהים האישי שלכם

שרון
 





יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

מבט קצר לאחור

כל שנה , קצת לפני ה 17 לספמטבר
רגע אחד לפני
אני מוצא דקה להביט לאחור

על השנה האחרונה
איך היא הייתה 
האם הייתה זו שנה טובה או רעה
האם הלכתי קדימה או אחורה

וכך גם השנה
אז הנה סיכום קצר וקולע לשנה שהיתה "לא פשוטה אך מאד מספקת"

ואולי זה המשפט שמשלים את התמונה

שנה שבה שנינו את הבית שלנו מקצה לקצה
שנה שבה בנינו את עצמינו להרבה שנים קדים

שנה עם המון תעוזה ומעט פחד
שנה של חשיבה על כל פרט
שנה שבה למדנו לחוות דברים חדשים רבים ולהנות כמשפחה מדברים שלא חשבתי שיהיהו מהנים

גם בפן האישי התקדמתי
למדתי דברים חדשים 
ודרכי התנהלות חדשות

רכבתי הרבה , הרבה יותר מכפי שחשבתי , מעל 9000 קילומטרים בשנה אחת זה המון , אבל ממש המון
אמנם לא עמדתי ביעדי המרחק הספציפיים , אבל יש לי נסיבות מקילות ולא היה כישלון אלא החלטה מושכלת לוותר עליהם מטעמי  משפחה ואיזון בחיים , דברים שיותר "חשובים מעמידה באתגר ספציפי"

לסיכום 
הייתה זו שנה מורכבת ומעניינת
שנה עם המון עליות ומעט ירידות
שנה שבה הלכתי / נו קדימה ולא אחורה

הלוואי שבשנה הבאה אתקדם לפחות כמו בשנה האחרונה
ושרק בגיל המנטלי ,אצעד קצת לאחור ( כלומר קדימה , בריאה האישית שלי )

שרון :-)







יום שישי, 28 באוגוסט 2015

ירושליים - טיול בתמונות

יום של סוף קיץ

כל המשפחה בחופש
הזדמנות נהדרת לטייל קצת
מחשבות על אטרקציות כאלו ואחרות
נזכרנו שכבר זמן רב לא ביקרנו בירושליים

החלטנו לא לקחת עימנו אוכל - רק מיים 
ציוד צילום 
והרבה מצברוח

יצאנו מאוחר 
והגענו לבירה רק ב 13:30
את הרכב החניינו בכניסה  להר הרצל 
שלפנו קרם שיזוף , נמרחנו 
מצלמות על החזה וקדימה 

מכאן , ניתן לתמונות לדבר ( בעיקר )


התחלנו בטיול רגלי בהר הרצל
קבר יצחק רבין הוא מקום מרגש עבורי
אני מאלו שב 1992 ראו את השינוי בחברה הישראלית מגיע סוף סוף
וב 1995 ראו אותו מתרסק ( לא הייתי בהפגנה - שירתתי בצבא באותה עת  בבסיס סגור וכמעט בלי לראות את הבית  )
ולמרות הערכתי לאיש , לא הגעתי למקום הזה עד לטיול הזה

קבר יצחק שמיר
קיראו את המשפט
הלוואי ודור המנהיגים שמוביל כיום את המדינה , יהיה מסוגל להבין בכלל את המילים הגדולות הללו


אנדרטת נפגעי פעולות האיבה
מקום מרגש ברמה המשפחתית

דקר - אנדרטה קרה וכואבת

קבר הרצל
האיש והחלום



סיימנו את הביקור בהר 
ויצאנו בהליכה קלילה ( וקצרה 
אל הרכבת הקלה
נסענו כמה תחנות והגענו לשער יפו של העיר העתיקה

ואיך אפשר בלי העגלות הללו
העגלות שבהן מובילים את ה...........
הבייגלה הטעים
קנינו כמה והתיישבנו עם הילדים לנשנש קצת - כמובן עם הזעתר המלוח ......

בעודיינו יושבים ונהנים מהמלח ( הביגל הזה רק מהצד )
נשמעים צלילים קסומים מכיוון השער  

צלילי ירושליים של זהב בפריטה רכה ונעימה

ירדנו לכיוון השוק
הצבעים והריחות 
והסוחרים שישר רוצים לעשות לנו מחיר

הקרדו נראה צבעוני ונעים
וגם מוצל

המשכנו אל הכותל המערבי
זכינו לראות ברקע - טקס השבעה של חטיבת הנחל
הילדים שמו פתקים בקיר האבן העצום
נורית המשיכה לאיזור של הנשים ( צר לי אבל לא מבין מדוע יש כאן הפרדה )
ואני עשיתי דבר שלא עשתי מאז גיל 13
( את התמונה הזו - צילם שגב )

אי אפשר שלא להתרגש ממראה היהודי המדבר דרך הקיר העצום , עם בורא עולם
מביע את רצונות ומשאלותיו


חזרנו לכיוון רחוב יפו
ועלינו על הרכבת הקלה 
והמשכנו אל שוק מחנה יהודה
השעה הייתה כבר 18:00 
עצרנו לאכול בחצות , מקום נחמד ברחוב אגריפס 
הסלטים , החציל והמעורב היו נהדרים ובאו בדיוק בזמן

חזרנו לעוד סיבוב קצר בשוק 
הצבעים והריחות


 ועוד קצת צבעים

סיימנו בנסיעה שלישית ואחרונה ברכבת הקלה 
לא לפני שראינו את סוף השקיעה על העיר היפה בעולם 

חזרנו להר הרצל ויצאנו חזרה אל בייתנו 
עייפים ומאושרים





שרון :-)

 






יום שישי, 14 באוגוסט 2015

12

שתים עשרה 
זה לא רק מספר
זה תיאור זמן
בשעון יש 12 שעות ולא עשר

וגם בחיים לשעה שתים עשה יש משמעות מיוחדת
שעת חצות , הרגע שבו מסתיים יום ורגע לפני שמתחיל יום חדש

והנה אנו 
נורית ושרון
הגענו ל 12 שנות נישואין
12 שנים של זוגיות רשמית ומוכרת

אז לכבוד היום המיוחד אכתוב 12 דברים עליינו 

1 - את ירח מהדבש שלנו חגגנו באירלנד ומאז אנו חולמים לחזור לשם שוב ( וזה עוד ייקרה )

2 - הבוקר מתחיל אצליינו מוקדם
בין אם נרצה ובין אם לא נרצה 


3 - אנו מתחילים את היום באספרסו קצר 
וכשמגיעים הבייתה מיום עבודה , תמיד יש סיבוב נוסף של אספרסו קצר או אספרסו קר ( בקיץ )

4 - המטבח הוא ממלכה של שניינו
כל אחד מתמחה בדברים אחרים


5 - התחביב הרשמי של הבית הוא רכיבה על אופניים

6 - חוצמשגב ואהוד , יש לנו עוד דייר מוגן בבית - מרפיס או בשמו השני - חתחתול

7 - אנו אוהבים לצלם ואחת לתקופה יוצאים יחדיו ליום צילומים משותף

8 - אנו גרים באותה הדירה מאז החתונה והשנה שינינו אותה לבלי הכר


9 - סלט ירקות פשוט הוא כנראה המאכל הלאומי של הבית שלנו 

10 - נשיבוק - זו המצאה שלנו

11 - נורית ואני הפכים , אני אוהב לקום מוקדם ונורית לקום כמה שיותר מאוחר

12 - המשפט של הבית הוא: " היה טוב , עכשיו טוב ויהיה עוד יותר טוב "

ולסיום
12 שנות נישואין לא הולכות ברגל , הן רוכבות על אופניים



אוהב אותך יקירתי

שרוני שלך :-)









יום שני, 10 באוגוסט 2015

שן מסור

17:40 - טירת יהודה
32 מעלות צלסיוס
2 בקבוקי מיים על ה Diamante
נכנס לתנועה
נעלי הסידי מקליקות לפדלים
קטן בקראנק
קידנס גבוהה
מתחיל חימום רגוע

אני ממש לא אוהב חימום בטיפוס
ובטח שלא חימום בטיפוס שכולל פיק קטן של מעל 10%
עובד על הילוכים קלילים ככל האפשר ונותן לדם לזרום ולשרירים להתחמם ולהתארך מעט
מסיים טיפוס ראשון ומתחיל את הירידה
1600 מטרים  , 44 מטרים של טיפוס מאחורי
ועכשיו זמן לטוס למטה
45 קמש , הרוח הצפונית זורקת אותי קלות לקראת העיקול
אני אוהב את הירידה הזו
היא מהירה גם בלי לדחוף
ואם דוחפים מעט אז בכלל

מי שכיר אותי יודע שיש לי חשבון ארוך עם הטיפוסון של טירת יהודה
פעם אחת הוא הכשיל אותי או ליתר דיוק פעם אחת בעבר נאלצתי לעצור בו ולהגיד שדיי , אני לא מסוגל יותר
מהר מאד למדתי להתחבר אליו
ולא לתת לו לשלוט בי
ובכל פעם שאני יכול , אני אוהב לטפס אותו , ולהנות
זה לא שהוא קל , הוא קשה וכואב ויש בו משהו מיוחד

מתחיל סיבוב שני , שומר קידנס גבוהה , הקצב טיפה יותר מהיר , הרגליים מרגישות טוב יותר
מדגדג לי לדחוף קצת יותר חזק
אבל זה עוד לא הזמן , צריך לתת לרגליים עוד קצת מרחב ועוד קצת זמן חימום
הרוח הצפונית מתחזקת ודוחפת אחרי העיקול , מנסה להזיז אותי מדרכי
מגיע למעלה ומרגיש נהדר
הירידה מהירה , שומר קו ונהנה מכל רגע

ושוב , סיבוב שלישי
זיכרונות מעוד רכיבה שעברה כאן , הטיפוס הראשון לבית אריה
באותה תקופה התיחסתי אל הטיפוסון הזה בתור הכנה לדבר האמיתי ( הטיפוס לבית אריה - עלאק הדבר האמיתי )
עולה , לא ממהר , 12 או 13 קמ"ש , קצת יותר וקצת פחות
לא נסחף ולא נכנע לשד הפנימי שאומר לתת עד הסוף
כשהשיפוע מתמתן מעלה טיפה עומס אבל רק טיפה
לוקח לי חטיף אנרגיה
ושוב לרדת , הפעם לוחץ קצת יותר בירידה
אני מכיר אותה הייטב , מבט רחוק לפנים , מחפש גורמים בעייתיים
יש קצת זכוכיות בטרמפיאדה אבל שום דבר מעבר

קדימה סיבוב רביעי
הטמפרטורה ירדה מעט  29 מעלות
הרוח ממשיכה להתחזק , צפונית אבל ממש לא קרה
הרגליים מרגישות טוב
קידנס גבוהה וטיפוס מהיר יותר ב 2 עד 3 קמ"ש
כשהשיפוע מחריף ועולה לדו סירפתי הרגליים צועקות מעט
לא "נכנע" אבל גם לא "נשרף" , יש שביל בין שתי המילים , שביל של כאב עם הרבה עונג ערוג בתוכו
מגיע למעלה בקצב ממש טוב
משלים את הסיבוב וקדימה , כוח ועוד כוח
הירידה מהירה , הרוח הצפונית נרגעה קמעה
מסיים בהקפת הכיכר למטה

שוט חמישי
מחשבות לגבי ההמשך
האם לסיים ב 7 שוטים או יותר
הטמפרטרה יורדת וזה מורגש מרגע לרגע
הרוח גם היא נרגעת
אני לא ממש שקוע בטיפוס כמו במחשבות על ההמשך
הכל עובד חלק , חלק לגמרי
תענוג אמיתי
מגיע למעלה , בלי לחשוב כמעט
סיבוב נוסף
השמש מראה סימנים ראשונים של שקיעה
רק ראשונים
גולש למטה בקצב איטי יחסית

שוט שישי
מבט על השעון , קצת מעל 50 דקות
אין כאן משהו מיוחד
רק סיבובי רגליים
קצב אחיד
שומר את הדופק בחלון המוגדר
מרגיש כאילו אני נטמע בנוף
מחליף בקבוק מיים
וקדימה לרדת
קצב מהיר יחסית , הרוח שנחלשה מאפשרת לתת קצת יותר מהירות
תענוג אמיתי

שוט שביעי
הרגליים מרגישות נהדר
מבט על השעון , עוד טיפה ואשלים שעת רכיבה
מושך קצת יותר על הגדול בקראנק
קידנס מעט נמוך יותר
והרבה יותר כוח
המהירות בהתאם , גבוהה יותר , לקראת הפיק הדו סיפרתי מוריד לקטן , עדיין קידנס נמוך יותר
לא עולה לגלגשים הגדולים בקסטה
מאמץ אחורן ואני למעלה
זמן לשלוק מיים גדול ( אחד מיני רבים ) וחטיף אנרגיה שני
יורד לאט יחסית , יש רוכב על אופני נגש שמטפס מולי
תוהה אם גם הוא משועמם שמחפש טיפת אדרנלין והרבה שקט בראשון אחה"צ
משלים את הירידה ומתחיל את הסיבוב הבא

שוט שמיני
הפעם עולה על קידנס גבוהה יותר מקודם
מתחיל את מוד השיחרור
עולה בכיף , סוג של מנוחה
מחשבות על האופניים עליהן אני רוכב
האם יש מה לשנות / לשפר
לקראת סוף הטיפוס אני רואה שני רוכבים על אופני שטח שיורדים בכיוון הנגדי
אני לא מצליח לראות הרבה מהם
משלים את הסיבוב ויורד
הקצב מהיר , מהיר מאד
47 קמ"ש ויותר
אני סוגר עליהם ואני אני נחרד לראות שני לובשי שחורים
בלי קסדות
עוקף את הראשון
הנ"ל צועק לעברי : "פריצות"
חושב האם לענות לו או לא
ועד שאני משלים את המחשבה , כבר עקפתי את השני
עוד כמה שניות ואני בכיכר
הם כבר כ 150 מטרים מאחור
אין שום סיבה להתעכב



מתחיל את השוט האחרון
שיחרור בעליה
לא מצב שיגרתי
הטמפרטורה ירדה והיא כבר רק 24 מעלות
נע בקצב שלי
לאט לאט ובכיף
הרוח במורד מקררת אותי
לוקח בקבוק מוטריב מעט את הראש
לא כי חם לי אלא פשוט כי זה כיף
בכיכר פונה אל הישוב  ומסיים רכיבת אימון תענוג אמיתי
מבט על הקובץ שירד מהגרמין לסלולארי
זה נראה כמו גל שן משור אמיתי ( כמעט )

חיוך של אושר

חיוך ששמור רק למכורים בלבד
אלו שנהנים מעצם הרכיבה , מכל סיבוב פדלים , מכל מטר טיפוס או מטר ירידה
אלו שמחפשים את הדבר המיוחד הזה שנקרא רכיבת כביש



וקצת אבל רק קצת נתונים

32 קילומטרים
87 דקות
401 מטרים גובה מצטבר 

שרון :-)


יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

דמעה



עצוב לראות את החברה בה אנו חייםחברה מרוסקת ומפולגת
במקום כור ההיתוך עליו דיברו כל השנים
יש פה כיום אוסף של אנשים בעלי אינטרסים
אוסף של ישויות שלא רואת זו את זו ממטר
אין מנהיגות , אולי בתאוריה יש כנסת אבל בתכלס אין בה אנשים שבאמת יכולים להנהיג את המדינה
חלקם פשוט לא רוצים 
אחרים רוצים את טובת עצמם
והבודדים שיש להם קצת יכולת ופוטנציאל לשנות דברים
לא נמצאים בעמדה שתניע אותם להנהגה בפועל

קשה להגיד בדיוק מתי החל כדור השלג הזה להידרדר 
יש שואמרים שמעולם לא היה כאן כלום
אחרים יגידו שהכל החל ב 4 בנובמר 1995 - רצח יצחק רבין
יש שיגידו שהכל החל במלחמת ששת הימים ואותה אופריה שהייתה כאן
אופריה של ארץ ישראל השלמה................

קשה לשים את האצבע על האירוע ההיסטורי הספציפי שהניע את התחלת הסוף ( אם לא נעצור את הכדור זה יהיה הסוף שלנו כעם )

קשה או לא קשה
הגיע הזמן לעשות מעשה
להגיד לחברי הכנסת שהעם רוצה לחיות
העם לא סמוגל יותר לספוג את כמויות האלימות שיש כאן
הגיע הזמן שגורמי אכיפת החוק יאכפו את החוק במקום להיטפל לזוטות 
במקום פקחים שעוסקים בלרשום דוחות על חניה בכחול לבן
במקום שוטרים שמתחבאים בפינהי ועוצרים את המסכן שנדחק לשוליים
הגיע הזמן שתתחילו לטפל בבעיות העיקריות

תעיפו לכל הרוחות את הגורמים העיברייניים
יד קשה ועד הסוף
באותה נשימה טפלו בטרור הפנימי שלנו
בין אם יהודי ובין אם פלסטיני
טפלו באלימות המגדרית ביד קשה
אין יותר מקום למשחקים

האזרחים הישרים רוצים לחיות כאן בשלווה ובשקט
לשתות את הקפה בבוקר ואת הבירה בערב
להנות מחיי משפחה מהנים

זה הכל

יום שני, 3 באוגוסט 2015

פרצופה של המדינה

משה כחלון
הבטחת הרים וגבעות
ירשת את מקומו של יאיר לפיד במשרד האוצר

אבל מה בפועל
תקציב מדינה
קיצוץ בחינוך , בוא נראה רגע
חינוך = ילדים ונוער מתורבתים
חינוך = אנשים שיוצאים ממעגל העוני
חינוך = פחות ילדים נוער וגם בוגרים שנגררים למעגל הפשע
חינוך = סובלנות
ורק להזכיר לך , לפני 4 ימים תקף אדם חסר תרבות וחינוך6 אנשים שתמכו בתרבות ושיוויון ( ואחת מהם גם מתה מפצעיה )
ורק לפני 3 ימים רצחו בצורה הכיו מזוויעה שיש
כמה קיצונים חסרי תברות מינמלית , ילד ופגעו במשפחתו בצורה קשה מאד ...........


אבל לך זה פשוט
פחות אנשים בני-תרברות = יותר מצבעים של מפלגות הימין עם דגש על הקצוות
יותר עיניים = יותר מצביעים למפלגות שהמסרים שלהן אלימים יותר 

ולגבי תחבורה ציבורית
צר לי אבל מהמקום בו אתה חי , אתה כנראה לא מבין את התענוג של עומסי תנועה כבדים
ותחבורה ציבורית הזויה
את בוודאי לא יודע מה המשמעות של שעתיים נסיעה הבייתה בתחבורה ציבורית ( וברכב פרטי עוד מעט יהיה בלתי אפשרי לנסוע )
בעצם זה גם לא מעניין אותך

כל מה שמעניין אותך הוא כס השילטון שקיבלת 

אני מקדיש לך שיר נהדר של להקה ישראלית נהדרת

פרצופה של המדינה
אולי עם מעט דרך ארץ תבין שכס השילטון הוא זמני
ותהילת הנצח לא קיימת 

שרון